פילאטיס

מאז שאני זוכרת את עצמי אני וספורט זה כמו שמן ומים, אפילו בשיעורי הספורט בביה"ס תמיד מצאתי תירוץ לא להשתתף.

בעת שהייתי בהריון לפני שנה וקצת, בעלי שיכנע אותי ללכת לקורס הכנת הגוף ללידה ואחרי מבחינת חיזוק שרירי רצפת אגן וכו' וגם לא אז אהבתי את האימון וכמובן הכל היה הרבה יותר קשה כשאת בהריון.

כשמונה חודשים לאחר הלידה שוב שוכנעתי ללכת לעשות ספורט בעיקר עקב שרירים תפוסים, כאבים וכו'
הפעם ה"עינוי" הנבחר היה פילאטיס.
לא כל כך ידעתי מה זה פילאטיס ומה בדיוק עושים שם אבל הסכמתי, הלכתי לחוג קטן במכון לפילאטיס מכשירים שזה אומר חצי שעה על מזרן וחצי שעה על מכשירים.
בהתחלה היה לי מאוד קשה לבצע את התרגילים והמדריכה הייתה צריכה לעבוד איתי צמוד אבל לאחר כמה שיעורים אני חייבת לציין שני מסקנות:
א. מאז שהתחלתי לא חוויתי שרירים תפוסים או התכווצויות ברגליים וכו' שהיו לי לפני כן.
ב. קרה כמה פעמים שהייתי חוזרת מפילאטיס עם "היי" כזה שממלא אותך באנרגיה ונותן לך מרץ להכל.

נכון להיום אני כבר 4 חודשים בפילאטיס פעם בשבוע ומתמידה אז אולי יש משהו בכל הקטע הזה של ספורט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>