בלוג בלוג ובלוג

אז התחילה חופשת הלידה איזה כיף (או בעצם זה לא) ו3 חודשים מתחילים להתאהב ביצור קטן שהגיח לעולם.

אז 3 חודשים נשמע מלא זמן אבל זמן עובר מהר (היי הזמן עובר מהר שנהנים) ובין לבין את מגלה כמה כוחות על יש לך כמה את וונדר וומן מספיקה לעשות הכל לטפל בתינוק הקטן לתקתק את הבית לבשל לנקות לעשות הכל מהכל ובכלל לישון 4 שעות בלילה ולהיות ערה כל היום זה רק וונדר וומן יכולה יותר נכון צריך להגיד וונדר אמא.

במהלך הזמן שחולף את צוברת ניסיונות וצוברת טעויות על הדרך צוברת ים של הקשבות וצוברת ים של זיכרונות (כן גם ים של תמונות וים הנהנות על הדרך) דברים שהתחילו איך שהתינוקי יצא לאוויר אז הדברים הללו הם קסומים ומקסימים כל פעם מחדש לטוב ולרע מה שכן ככל שאת יולדת יותר את צוברת יותר ניסיון בלהיות וונדר אמא.

אז ב3 חודשים יש לך מידי פעם זמן לעצמך (אם בכלל) והזמן הזה יתאפשר הודות לסבתא סבא וכל יתר המשפחה שיקפצו לעזור (או לא) כי הרי הכי כיף להיות שעתיים לעזור וללכת הבייתה ולהגיד אני עם תינוקות סיימתי שאחרים יסבלו. אז כן סובלים (אבל זמן עובר מהר צריכה לרשום את זה על היד) ובזמן החופשי את מקטרת לאחרות ונותנת טיפים ועצות לאחרות שבעצם יש לך תינוקי אחד אבל מבחינתך כבשת את האוורסט! אז זהו אולי כבשת את החרמון את האוורסט תכבשי עם הילד הבא שיגיע ואז תגלי שהטיפים והעצות הם בעצם כלום לעומת התמודדות עם 2 ילדים ותגלי כמה את יותר וונדר אמא מפעם קודמת כי את בעצם הלב של הבית ובלעדיך הבית לא מתפקד.

אז עד הפעם הבאה לכי תחשבי מה לכבוש♥

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>